ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון נ' ראש הנקרה-קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ מס' 57-0008458 ואח'

החלטה

1.המבקשת, הגישה בקשה למתן צו שיפוטי להפסקת הבניה והשימוש, לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. המבקשת, עותרת לבית המשפט להורות למשיבים להפסיק לאלתר את כל השימוש במקרקעין הידועים בגוש 18297 חלקה 1 בנקרות הסמוכות לקיבוץ ראש הנקרה שאיננו לפי ההיתר, שאינו תואם את ייעוד הקרקע או את התוכניות שחלות על המקרקעין, לרבות שימוש לגן אירועים.

2.חומר הראיות הקיים ברשות המבקשת מעלה, שבמקרקעין נשוא הבקשה, מופעל על ידי משיבה מס' 1 גן אירועים בתוך הנקרה, שנחצבה בתקופת המנדט הבריטי וכן על במת עץ שנמצאת מחוץ לנקרה.

3.על המקרקעין נשוא הבקשה, חלות התוכניות הבאות:

ג/818 – תכנית מפורטת גן לאומי ראש הנקרה, מתאריך 23/5/1968.

תמא/13 – חוף הים התיכון שאושרה בהחלטת ממשלה מתאריך 31/7/1983.

ג/2914 – תכנית מתאר חוף סולם צור מתאריך 1/5/1984.

בנוסף על האמור לעיל, המקרקעין הינם בגדר "קרקע חקלאית מוכרזת".

4.בתמצית יצוין, כי המבקשת בבקשה זו טוענת כי עסקינן בביצוע עבירה של שימוש חורג במקרקעין, שכן גן האירועים מופעל בניגוד לתוכניות הנ"ל ובסטייה ניכרת מהן. טענתה הנ"ל של המבקשת, מוצאת תימוכין בחוות הדעת המשפטית של עו"ד כוחן מיום 21/7/10.

עוד טוענת המבקשת, כי לא חל שיהוי בהגשת הבקשה על ידה, זאת נוכח העובדה שהעבירה התגלתה בחודש ינואר 2008 שאז הופנה העניין לטיפול הועדה המקומית על ידי הוועדה המחוזית ובעקבות כך, החל בירור של הנושא ואף הוגשה על ידי המשיבים בקשה להיתר בשימוש חורג.

5.מנגד, נטען על ידי המשיבים 1, 2 ו-3 כי גן האירועים מופעל מזה כ- 50 שנה ולכן חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, ומתן הצו בנסיבות אלו, מנוגד לתכלית של הצו שעניינו, מניעה בדחיפות של קביעת עובדות מוגמרות בשטח. עוד נטען על ידי המשיבים כי במתן הצו, יגרם נזק כלכלי כבד למשיבים, שכן הדבר יוביל לביטול אירועים שהוזמנו ונחתמו בעניינם הסכמים, וכן יוביל הדבר לפגיעה קשה בפרנסת עשרות העובדים באתר ובפרנסת חברי הקיבוץ.

עוד טוענים המשיבים, כי במהלך השנים, ניתנו לעסק רשיונות עסק, דבר שהביא להסתמכות המשיבה 1 בדבר קיום אירועים חוקיים באתר. לאמור לעיל יש להוסיף את טענת המשיבים, לפיה השימוש קדם לחוק התכנון והבנייה והשימוש תואם את הוראות חוק גנים לאומיים.

6.בדיון בפניי ביום 10/8/10, חזר ב"כ המשיבים על האמור בתגובת המשיבים וב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשתה, וטענה בין היתר, כי טענת המשיבים לפיה, גן האירועים מנוהל מזה 50 שנה, נסתרת עובדתית על ידי עדותו של משיב מס' 3, ממנה עולה, כי משיבה מס' 1 מנהלת את האירועים באתר מאז סיום השיפוץ בשנת 1996.

7.אינני מוצא לנכון להכריע בשלב זה בשאלה – האם מנוהל גן האירועים עובר לכניסת חוק התכנון והבנייה וחוק הגנים הלאומיים בתוקף. אין חולק, כי גן האירועים מנוהל שנים רבות ומהעדויות שהוצגו לעיוני עולה כך.

בכל מקרה, לא ניתן גם לקבוע, שאין מקום להגיש בקשה לשימוש חורג וכי יש מקום להנציח את קיום העבירה, אם בוצעה במשך שנים נוספות. מה גם, שהמשיבה מס' 1 הגישה בקשה להיתר לשימוש חורג.

8.לפיכך, ונוכח התוכניות החלות בשטח, הרי שניהול של גן אירועים פרטי במקום מהווה לכאורה משום שימוש חורג במקרקעין, דבר הבא לידי ביטוי גם בחוות דעתו של עו"ד כוחן מטעם המבקשת.

9.לא ניתן לקבוע, כי המבקשת השתהתה שיהוי ניכר וקיצוני בהגשת הבקשה לבית משפט, שכן, גילוי העבירה היה בשנת 2008, שאז נעשתה פנייה לוועדה המקומית לתכנון ובניה – חבל אשר, על ידי מר פבלו אספינו – ראש אגף המושבים. לא זו אף זו, גם אם מדובר בשיהוי של המבקשת בהגשת הבקשה, הרי שאין בשיהוי זה על מנת להצדיק המשך פגיעה בשלטון החוק, כל שכן כאשר עסקינן בשימוש חורג לצרכי עסק פרטי של גן אירועים במקרקעין המיועדים כגן לאומי, על פי התוכניות הנ"ל.

להמחשת האמור לעיל, יפים דבריו הבאים של בית המשפט העליון ברע"פ 1520/01 יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית פד"י נו (3) 595 עמ' 604-605:

"בדונו בטענה זו של המבקשים הביע בית המשפט המחוזי מורת רוח מאופן פעולתן של הרשויות, וקביל את הטענה לפיה נהגו הן בשיהוי. עם זאת, קבע בית המשפט כי המבקשים אינם יכולים להיבנות משיהוי זה, נוכח האינטרס הציבורי במניעת פגיעה חמורה בשלטון החוק – אינטרס המתגבר על השיהוי והפגיעה שנגרמה להן בעטיו".

10.נוכח האמור לעיל, הרי שיש מקום להורות על מתן צו הפסקה שיפוטי, האוסר על המשיבים שימוש במקרקעין נשוא הבקשה כגן אירועים.